top of page

Desert Winter Olympics

Desert Winter Olympics was my third solo show. It took place in the beautiful Maya Gallery in Tel Aviv between the 14/2-9/3/2019.

MAYA gallery is an "art-based social enterprise in Israel, an innovative vision realized by its co-founder artists, Michael Kovner and Avner Levinson to grant a proper and independent platform for emerging artists."

​When michael first came to introduce the gallery and offered me a solo show, my very first reaction was a bit suspicious. I was trying to find the catch. But after a few minutes i got it. There was actually no catch, just a rare encounter with a person who believes in art and willing to do a lot for the voices of young artists to be heard.

Donkey, oil on canvas, 160X145 cm, 2018

I love Maya Gallery for making me feel at home and welcome with open arms and heart.

A few months before the opening Michael came again and told me they would like to produce a catalog for the main exhibition, and that is how I got my first real catalogue issued.

The beloved Gallery members: Michal Baroz, Noa Goren, Erez Aharon and Avner Levinson did their very best to make it ready on time.

The wonderful Hagai Segev, who is an Israeli curator, currently based in Prague, wrote his interesting point of view in a text which I would like to share here:

The Place Where the Spirit Wanders

Works by Rotem Manor

By Hagai Segev

(גרסה בעברית בהמשך)

In the place where the body is to be found, the spirit of Rotem Manor's art wanders. The spirit of creation and the search for the optimal visual manifestation finds a fluid expression, moving between the concrete and the imaginary. The paintings are means of search for reality that is absent or can be only found in the beyond; they may add some layers to the reality that is familiar and real. Based on this exploration, the paintings create an atmosphere that moves on the axis between expressive-declarative-critical and a captivating naiveté. The spirit of art succeeds in giving expression to a human being even though it is not physically present in the painting.

Sweet Water Land, ink and watercolors on paper, 20X28 cm, 2018

The combination of an expressive painting joint with an outburst of the naïve, invites observation of the depth of the content and images and the way they are recreated. Two opposites exist in creative thought and are poured onto the surface as a means of dealing with the contradictions. Frantic color splashes coupled with organization of thought and objects, so that a logical composition can be created, one that needs to be deciphered. The naiveté of the depictions is captivating, while the expressiveness invites a critical observation by another gaze and study of intentions and meanings. The intentions are not always clear and leave room for the personal interpretation by each observer.

The objects are stylized in a manner that is immediately and clearly comprehended, almost childlike. However, there is also a degree of eeriness in the atmosphere that Manor employs. The manner of combining and connecting the depictions on the canvas adds to them a touch of terror stemming from the elusive combination of images. The images are reminiscent of fictitious computer games. Something odd, wonderful, and perhaps even threatening.

Habitat, acrylic on canvas, 108X137 cm, 2017

The Habitat painting, for example, offers a glimpse into the opening of a cave that overlooks a distant landscape. In the center of the composition there is a sea, a lake or a dam surrounded by hills, with various buildings, vegetation, roads and paths scattered across. Other objects are a cactus, flora, a structure with sloping roof, but others are less clear: Is the structure on the left is a kind of Noah's Ark; What is the meaning of the Π shape; or, high on the center is the shape between the clouds of what looks like an abstract human figure or is it something different?

The experience created by Rotem Manor is of concrete objects, which remind us of things that one can recognize wandering around the countryside: landscapes, architecture, electricity poles, billboards, waste sites etc. However, the environment in which these are located resembles a high sphere utopia, floating in outer space. The connection of one object to another is random, creating a collage in space: the adhesion of realities, seemingly plain reality, but in fact an undermined reality.

Rotem Manor describes the places where she would like to be, or the surroundings where her spirit is dwelling in during the hours of creation. It is a portrayal of the free spirit of man who wants to break beyond the concrete, real places. The canvas is the opportunity to break beyond these boundaries, or at least draw their mark without time, space, and financial limits. The liberty of thought.

Volcanic Mind, oil on canvas, 100X100 cm, 2017

Some of the landscapes look like remains or abandoned objects on deserted side roads of human reality. Sometimes, unidentified objects emerge, like clusters of cloud images from an unknown world, that have no name or a title. These are manifestations that are not formulated by the artist by any prior thought, but are about to take shape on the canvas or paper.

The land is empty of humans, it is entirely inhabited by structures and objects created by an unknown factor. They exist as independent objects, like inanimate plants that tell stories of a rich universe, vibrant and yet disturbing. Some of the paintings are reminiscent of silent, deserted underwater landscapes. But even in these paintings one can sense the existence of the riddle of life.

Fenced Green, acrylic and pigment powder on wood, 58X42 cm, 2018

The wind wandering through the fabrics is the spirit of curiosity, the wonder of the life of creation without people. The life is derived from the rich strokes of the colors by means of the palette knife or the brush. And from the effervescence sense of creative thought. This is a homecoming to painting from the enjoyment of the act of painting in its basic, simple and uncomplicated form, which revels in the rediscovery of the image for both the painter and the viewer.

רותם מנור

המקום בו משוטטת הרוח

מאת חגי שגב

במקום שבו נמצא הגוף - משוטטת רוח האמנות של רותם מנור. רוחה של היצירה והחיפוש אחר מרחב הדימוי האופטימאלי, מוצאת ביטוי פלואידי, הנע בין הקונקרטי לבדיוני. הציורים עצמם הם האמצעי לחיפוש אחר מציאות, שנעדרת או מצויה מעבר, ועשויה להוסיף רובד למציאות המוכרת והממשית. מתוך החיפוש הזה נוצרת בציורים אווירה הנעה על הציר שבין אקספרסיביות-הצהרתית-ביקורתית לנאיביות שובת-לב. רוח האמנות מצליחה לתת ביטוי גם לגוף שאינו נוכח פיזית.

בין קרחונים, אקריליק ואבקת פיגמנט על עץ, 33.5X33.5 ס"מ, 2018

הצירוף של ציור אקספרסיבי בשילוב עם התפרצות של ציור נאיבי מזמין התבוננות לעומק התכנים והדימויים ואופן יצירתם מחדש. שני הפכים מתקיימים במחשבה היצירתית ונשפכים אל פני הנייר כאמצעי להתמודדות עם הסתירות. הנחות צבע תזזיתיות לצד סידור במחשבה ובאובייקטים, כך שייווצר מכלול בעל הגיון שיש לפענחו. הנאיביות של התיאורים שובת-לב בעוד האקספרסיביות מזמינה התבוננות ביקורתית באמצעות מבט נוסף של בחינת הכוונות והמשמעויות. הכוונות אינן תמיד ברורות ומשאירות מקום לפרשנות האישית של כל צופה.

מרבית האובייקטים המתוארים מסוגננים במבע שנקלט מיידית ובבהירות, על גבול הילדותי. לצד מבע זה, ניכרת גם מידה של מוזרות באווירה השורה במכלול שמנור רוקמת. אופן הצירוף וחיבור התיאורים על פני הבדים מוסיף להם נופך המעורר תחושות של אימה הנובעת מהעדר הבהירות בצירוף עולם הדימויים. התיאורים מזכירים משחקי מחשב בדיונים. משהו מוזר, מופלא ואולי אפילו מאיים במידת-מה.

לילה ליד האגם, אקריליק ואבקת פיגמנט על עץ,

הציור 'בית גידול' ( (Habitat), לדוגמה, מציע הצצה אל מבעד לפתח מנהרה הצופה אל נוף מרוחק. במרכז התיאור מצוי גוף ימי, אגם או סכר מוקף גבעות. על פני נוף זה פזורים מבנים שונים, צמחיה, דרכים ושבילים. חלק מהאובייקטים המתוארים ניתנים לזיהוי בקלות כמו קקטוסים, צמחיה, מבנה בעל גג משופע, אולם, אחרים ברורים פחות: האם המבנה משמאל הוא מעין תיבת נוח? מה פשר צורת האות ח', גבוה מצד ימין. האם הצורה בין העננים היא של דמות אדם מופשטת, או שמא משהו אחר?

החוויה שיוצרת רותם מנור היא של אובייקטים קונקרטיים, שמזכירים לצופה חפצים שהוא יכול לזהות משיטוט ברחבי הארץ: נופים, אדריכלות, עמודי חשמל, שלטי חוצות, אתרי פסולת ועוד. אולם, הסביבה שבה הם מצויים נדמית לאוטופיה של ספירוֹת גבוהות, מרחפת בחלל החיצון. החיבור של אובייקט לאובייקט הוא אקראי, כך שנוצר מרחב קולאז'יסטי: הדבקה של מציאויות לכדי מציאות חדשה, לכאורה ברורה, אבל למעשה מערערת מציאות.

גן הניצחון, אקריליק על בד, 160X50 ס"מ, 2019

רותם מנור מתארת את המקומות שבהם היא הייתה רוצה להיות, או סביבה שבה רוחה נמצאת בשעות של יצירה. זהו תיאור של רוח חופשית של האדם הרוצה לפרוץ אל מעבר למקומות הקונקרטיים, הממשיים. בד הציור הוא ההזדמנות לפרוץ אל מעבר לגבולות הללו, או לפחות לשרטט את רישומם בלי מגבלות זמן, מקום וממון. זהו שחרור המחשבה.

מקצת הנופים נדמים לשרידים או חפצים נטושים בצידי הדרך של המציאות האנושית. לעיתים צצים אובייקטים בלתי מזוהים, כמו מצבורי דימויי עננים מעולם ערטילאי לא מוכר, בלי שם וכינוי. אלה הם מופעים שאינם מנוסחים על ידי היוצרת מראש, אלא הולכים ולובשים צורה על הבד או הנייר.

הארץ ריקה מאנשים, היא כל כולה מאוכלסת רק מבנים וחפצים שנוצרו על ידי גורם לא נודע. הם נמצאים ומתקיימים כאובייקטים עצמאיים, מעין צמחים דוממים שמספרים סיפורים של יקום עשיר, תוסס ויחד עם זאת טורד. חלק מן הציורים מזכירים נופים תת-ימיים דוממים, נטושים. אולם גם בציורים אלה אפשר לחוש בקיומם של מערכי-חיים פחות מוסברים.

לאורך הנהר, שמן על בד מודבק על עץ, 26X70 ס"מ, 2017

הרוח המשוטטת על פני הבדים היא רוח הסקרנות, הפליאה מחיוּת היצירה בלי אנשים. החיות נובעת מתוך המשיכות הדשנות של הצבעים באמצעות סכין הפלטה או המכחול. וגם מתוך תחושת רוח התסיסה של המחשבה היצירתית. זו חזרה לציור מתוך התענגות על מעשה הציור בצורתו הבסיסית, הפשוטה והישירה ביותר, שמתענגת על גילוי הדימוי מחדש עבור הציירת ועבור הצופה, כאחד.

Featured Posts
Recent Posts
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
bottom of page