The Schneller Case

התערוכה מקרה שנלר היתה פרי עבודה של שנה בשיתוף עם האמנית קטורה מנור והאוצרת תמי מנור פרידמן. כולן מנור ועם זאת אף קרבה משפחתית שאנחנו יודעות עליה.

מתוך קטלוג התערוכה:

ביקור אקראי במתחם מחנה שנלר לשעבר הוא שהוביל אל התערוכה “מקרה שנלר”. כאן, בפאתי שכונת מאה שערים ומאחורי שלטי פרסומת על הקמת רובע מגורים יוקרתי, נסתר “בית היתומים הסורי” הנודע. מאז שהקימוֹ בשנת 1860 המיסיונר הגרמני-פרוטסטנטי יוהן לודוויג שנלר, ידע המקום תהפוכות רבות: מתחנת מיסיון נידחת ועד למפעל חינוכי מפואר בלב שכונה גרמנית-ערבית משגשגת; ממפקדה ראשית לחיל המנדט הבריטי ועד למפקדת מחוז ירושלים של צה”ל. עם פינוי המחנה הצבאי ב-2008, סומנו בשטחו שמונה מבנים היסטוריים לשימור, ואולם רובם נותרו חתומים ועזובים, ובראשם בית היתומים המונומנטלי; בתוך שנים ספורות פלשו אליו חסרי בית ונבזזו ממנו פריטים יקרי ערך.

תשעה אמנים הוזמנו לתל ההיסטורי ל”חפירות הצלה” משלהם. בשפתם האישית הם משרטטים רשמי ביקור ופירות מחקר; מהם שנמשכים אחר השברים ומהם שמבצעים פעולות החייאה ושחזור – מעלים באוב מסכת אמיתית ובדויה של תרחישים ודמויות. חדרים נטושים, כתובות גרפיטי, שברי כלים ומשחק כדורסל באולם הכנסייה – מבטי האמנים יוצאים מזירת אסון מיידית ומפליגים ממנה אל סוגיות מושגיות הרוחשות בשיח האמנות העכשווי: זיכרון והדחקה, תרבות וכאוס, יופי וכליה.

יד המקרה זימנה אפוא מצע פורה למבע אוצרותי ואמנותי אך גם קריאה למחשבה נוקבת ולדיון ביקורתי; במרחב העירוני המשתנה ומופרע התערוכה מעלה הצעה פתוחה להתבוננות ולתגובה, ניסוי-בזמן-אמת שטרם נשלם.

התערוכה משלבת בין תצלומי ארכיון לבין יצירות עכשוויות, מתחום הצילום, הווידאו, המיצב והציור.

התערוכה כבר ירדה, אבל לפחות ממה שאני שמעתי ראתה מבקרים רבים והתגובות היו סקרניות וחיוביות מאוד.

לקראת הפתיחה אפילו התפרסם ראיון טלוויזיוני עם ירון לונדון:

נהניתי לעבוד עם קטורה ומול תמי. בית שנלר הקסים אותי למרות העזובה שלו. יש משהו מושך ופוטוגני בהרס וחורבן. זה פותח את הדימיון ומערבב בין זמן עבר הווה ועתיד. אני מקווה שהשימור של המקום בהמשך ייעשה תוך כבוד ראוי, ובינתיים לאמנים מותר לבכות ולהתענג על קצת שברים, קירות מתקלפים, זבל ביזארי, ביזה וכתובות גרפיטי מעולם אחר.